"אמא, למה חזרת לישראל כאשר הייתי בבטן שלך? לא יכולת להישאר בניו יורק וללדת אותי שם?" איזו אמא חוזרת למולדתה ללדת שם את ילדיה כאשר בביתה נהרגים כבר שנים אלפי ילדים בגיל שמונה עשר כחיילים, וגם תלמידים הנוסעים לבית הספר באוטובוס או בישיבה בבית קפה. האימא הזו היא אני.
מדוע אני בוחרת להישאר בישראל? במסע לאורכה ולרוחבה של 'ציון, אדמתי', אני פוגשת את עצמי באמצעות 3 דורות בשתי משפחות: הורי - דור תש"ח, בנותיי, שולה גולני - ניצולת שואה, בנה ההיסטוריון - ד"ר מוטי גולני ובתו, וגם פוגשת מתנחלת יהודייה וילדה פלשתינית החיה בישראל. מדוע אני ממשיכה לחיות בארץ אוכלת יושביה? האמנם אהבה למקום יכולה להיות חזקה יותר מהרצון לחיות ולא למות?
